פונפונים: הצבע השמח של ההימלאיה

בגובה ארבעת אלפים מטרים, איפה שהאוויר דק וכל צבע נראה כפול בעוצמתו, הפונפון הוא לא קישוט — הוא הצהרה. נזירים בודהיסטיים תופרים אותם לרסן של היאקים שלהם, נשים טיבטיות קושרות אותם לקצה הצמות, ועל כל קישוט סוס במזרח הרמה תוכלי למצוא לפחות חמישה כדורי צמר ענקיים בצבעי פוקסיה, חרדל, אדום מנזר וטורקיז של שמיים.

הצמר של היאק — חיית ההר הגדולה של טיבט — הוא חזק, מבודד וסופג צבע נהדר. הצבעים המסורתיים נלקחו מצמחי הרמה: כורכום לכתום, מדר לאדום, אינדיגו לכחול עמוק. כל פונפון היה למעשה מפת מינרלים זעירה של האזור.

בטיבט אומרים שכל פונפון ״לוכד את הרוח הטובה״ ומגן על הסוס, על הבית, ועל מי שעוברת לידו. גם אם אנחנו לא מאמינות לאותיות הקטנות — קשה להתווכח עם החיוך שעולה כשרואים אותם.

מה צריך:

• חוט צמר עבה בשניים-שלושה צבעים (לכי על ניגודים: ורוד + חרדל, טורקיז + אדום).
• מזלג רגיל מהמטבח (לפונפון קטן) או שני עיגולי קרטון עם חור באמצע (לגדול).
• מספריים חדים.

שלב 1 — לפפף. כרכי את חוט הצמר סביב המזלג בערך 80–100 פעמים. ככל שיותר חוט — הפונפון יוצא צפוף ועגלגל יותר.

שלב 2 — לקשור. העבירי חוט קצר מתחת לכל הליפופים, באמצע המזלג, וקשרי חזק. ממש חזק. כפול.

שלב 3 — לחתוך. החליקי את הכל מהמזלג, וחתכי את שתי הלולאות שבקצוות. כל החוטים נופלים החוצה כמו פרח.

שלב 4 — לתספורת. עכשיו הקטע הכיפי: ״מספרת״ את הפונפון לכדור עגול ומדויק. אל תפחדי לקצץ הרבה — ככה מתקבל הכדור החלק והמלא.

שלב 5 — תליי. השאירי את שני קצוות החוט הארוכים שקשרת באמצע, וקשרי בהם את הפונפון לאן שתרצי: ידית של תיק, מפתח, וילון, מנורה, רסן של אופניים.

• על ידית של ארון עץ — קומבינציה מנצחת של גולמי וצבעוני.
• קולקציה של 5–7 פונפונים תלויה על דלת או על מנורה — הופכת לפסל קטן.
• על תיק קש לקיץ — מעלה אותו מיד מחנות העתיקות לרחוב של מרקש.

השראה מהחנות

מי שאוהבת את הרוח הזו של עבודת יד צבעונית, פריט-פריט, תתאהב בסביבונים המצוירים שלנו — כל אחד נצבע ביד על ידי מתמודדי נפש בירושלים, בגוונים של פונפון, בלי שניים זהים.

לגלות את הסביבונים בעבודת יד →